במקרה של רעידת אדמה, ישראל תהפוך לאזור מוכה אסון. אזורים נרחבים יקבלו סיוע חלקי מאוד מהמדינה, והאוכלוסייה תצטרך להתמודד עם מציאות איומה. בתחילת יוני השנה נערך תרגיל החירום הלאומי בתרחיש רעידות אדמה. זמן קצר לאחר פתיחת התרגיל, בשעה 11:30 בבוקר, הוכרז על תרחיש רעידת אדמה בעוצמה 7.1 שהביא לאלפי הרוגים, 150 אלף אזרחים עקורים מבתיהם, בעיות תשתיות לאומיות ולכודים ברחבי הארץ. בתרגיל השתתפו גופי החירום וההצלה, 164 רשויות מקומיות, משרדי ממשלה שונים ומפעלים חיוניים.
התרחיש דימה רעידת אדמה חזקה שפוקדת את אזור הצפון ובעקבותיה מספר רעידות משנה שהעצימו את הנזק. מכיוון שאיש אינו יכול לחזות את עוצמתה של רעידת האדמה הגדולה, מדינת ישראל החליטה שהיא נערכת למצב שבו תיאלץ לתת מענה ל-7,000 הרוגים, 8,600 פצועים בינוני וקשה, כ-28 אלף מבנים הרוסים או שניזוקו קשות ולכ-850 אלף אנשים שילונו ברחובות בימים הראשונים (עקב חשש לחזור לבתים) שיהפכו כעבור כחודש-חודשיים לכ-170 אלף חסרי קורת גג.
"למשטרה יש שני תפקידים מרכזיים", אומר מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך, "התפקיד המרכזי באירוע אסון הוא קודם כל פיקוד ושליטה, חוץ מזה המשטרה לא יכולה להזדכות אל תפקידיה הקלאסיים שלה - היא צריכה לשמור על הסדר הציבורי, למנוע ביזה, וכמובן נושא התנועה שקשור באופן הדוק לנושא פיקוד ושליטה".
יורם לב רן, סגן לתכנון ותורה ברח"ל: "התפקיד של רשות חירום לאומית הוא להתבונן על המציאות המורכבת, לדעת לייצר סדרי עדיפויות ולתת מענה מתכלל לבעיות שנוצרות כתוצאה ממצבי חירום - מהמערכות האזרחיות, דרך משטרת ישראל, צה"ל ופיקוד העורף".
"בתרגיל הזה מתורגלים שרי הקבינט, היקפים גדולים של המשטרה, מד"א, מערך הכבאות, כל משרדי הממשלה, 160-170 רשויות - תרגיל אחד גדול מאוד שמתקיים אחת לשנה", מוסיף מאיר בן ישי, ראש מנהלת התרגיל הלאומי.