זה קרה לפני 90 שנה, בשעה 16:00 אחר הצהריים, ביום שני חם של יולי 1927. מוקד הרעש היה באזור יריחו, אבל הורגש היטב בירושלים, טבריה, רמלה ושכם. הנזק היה כבד. עוצמת הרעידה הייתה 6.25. בירושלים התמוטטו קירות במסגד אל אקצא ובמתחם אוגוסטה ויקטוריה, בבית הכנסת החורבה שבעיר העתיקה נפלה הנברשת על בימת בית הכנסת, ביריחו התמוטטו מספר בתים, גשר אלנבי קרס וזרימת מי הירדן נחסמה בעקבות התמוטטות מצוקי החוואר שלגדותיו. בשכם נהרגו כ-150 בני אדם ומאות נותרו מחוסרי קורת גג, גם ברמלה ובטבריה סבלו מהרס רב. כ-500 בני אדם נהרגו וכ-700 נפצעו בארץ ישראל ובעבר הירדן. באותה שנה הארץ הייתה מיושבת בדלילות. אוכלוסיית ירושלים מנתה כ-70 אלף איש, בתל אביב התגוררו כ-35 אלף תושבים וברחבי ארץ ישראל חיו כמה מאות אלפים בלבד. כיום מתגוררים בירושלים כ-865 אלף תושבים, בתל אביב כ-432 אלף ובישראל 8.68 מיליון תושבים. אפשר להניח שרעידת אדמה בעוצמה דומה כיום תסב נזק הרבה יותר כבד.
במקרה של רעידת אדמה בעוצמה חזקה ישראל תהפוך למדינה בהלם. במשך ימים ארוכים ממדי הנזק עדיין לא יהיו ברורים. אזורים שלמים ימצאו את עצמם עם סיוע חלקי מאוד והרשויות המקומיות ייאלצו להתמודד כמעט לבדם עם ממדי האסון בימים שאחרי. אורחות החיים ייפגעו ורעידה שכזאת תחזיר את ישראל עשרות שנים אחורה, משום שככל שמדינה היא מפותחת וטכנולוגית יותר, כך היא תלויה באותן תשתיות וטכנולוגיות חדישות.
מהן הסכנות במקרה של רעידת אדמה חזקה, מהו הנזק המשוער במקרה של רעש אדמה עוצמתי ולאיזה ממדי אסון המדינה נערכת?
"רעידות אדמה בעוצמה של 5.5 ומעלה יכולות להיות הרסניות והן טומנות בחובן חמישה סיכונים משמעותיים", אומרת ד"ר רבקה אמית, מנהלת המכון הגיאולוגי. "הראשון, קריעת פני השטח, כלומר היווצרות של סדקים של פני השטח שיוצרים נזקים חמורים למבנים, ליסודות ולתשתיות עד כדי מצב של קריסה". סכנה נוספת היא הגברה של הגלים הסיסמיים, כשסוגים שונים של קרקע גורמים להגברת אפקט הרעידה. "ההרס החוזר ברעידות אדמה מהן סבלו בעבר לוד ורמלה, מראה כי תופעה זו היא אחד הגורמים המשפיעים ביותר על היקף וחומרת הנזק ולכן הכרחי להתחשב בהם בשלבי התכנון והבנייה", אומרת ד"ר אמית. בהקשר זה יש לציין שתקני בנייה מודרניים ופתרונות הנדסיים שמיושמים כיום בישראל ימזערו את הנזקים שייגרמו ברעידות גדולות.