פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      מתכוננים ליום הדין: כך ישראל נערכת לרעידת האדמה החזקה הבאה

      מחדרי מיון שייפתחו מחוץ לבתי החולים, דרך מרכזי סיוע ניידים שיחלקו מזון, מים ובגדים ועד לחיזוק מבנים בבתי ספר ופיתוח מערכת שתתריע על רעש אדמה. כך המדינה נערכת למצב חירום לאומי שבו ייהרגו כ-7,000 בני אדם, 28 אלף מבנים ייהרסו ומאות אלפים יחיו ברחובות

      : צוותי חילוץ בקריסת החניון ברמת החייל בתל אביב 09 ספטמבר 2016 (מור שאולי)
      במקרה של רעידת אדמה חזקה המדינה נערכת לאלפי הרוגים. קריסת החניון בתל אביב בספטמבר 2016 (צילום: מור שאולי)

      החדשות הרעות הן שאי אפשר לדעת מתי תתרחש רעידת האדמה החזקה הבאה בישראל, היכן יהיה המוקד שלה ומה יהיו ממדי האסון. החדשות הטובות הן שמדינת ישראל נערכת לקטסטרופה בשנים האחרונות ופועלת כדי שכל המערכים יתפקדו היטב ביום שבו הארץ תרעד.

      מכיוון שאיש אינו יכול לחזות את עוצמתה של רעידת האדמה הגדולה, מדינת ישראל החליטה שהיא נערכת למצב שבו תיאלץ לתת מענה ל-7,000 הרוגים, 8,600 פצועים בינוני וקשה, כ-28 אלף מבנים הרוסים או שניזוקו קשות ולכ-850 אלף אנשים שילונו ברחובות בימים הראשונים (עקב חשש לחזור לבתים) שיהפכו כעבור מספר שבועות לכ-170 אלף חסרי קורת גג. מדובר בממדי אסון שישראל אינה מכירה. במדינות רבות בעולם שיקום מאסון כזה נמשך שנים רבות, הן במובן הפיסי של שיקום תשתיות והן במובן החברתי סוציאלי – טיפול בפצועים, סיוע למשפחות שחייהן נהרסו ואיחוי קהילות שלמות.

      תרגיל רעידת אדמה של פיקוד העורף ברחבת הכנסת 13 ביוני 2017 (מד"א)
      צוותי מד"א מתרגלים פינוי נפגעים בתרגיל העורף הלאומי, יוני 2017 (צילום: מד"א)

      "יש 80 אלף מבנים שנבנו לפני 1980 והם בסיכון, מתוכם בערך 2,000 קיבלו עד כה היתר לחיזוק כך שהדרך עוד ארוכה", אומר אמיר יהב, מנהל ועדת ההיגוי הבין משרדית להיערכות לרעידות אדמה. תכנית תמ"א 38 היא אחד הפתרונות שמאפשרת המדינה לאזרחים הפרטיים כדי שבניינים ישנים יחוזקו ויהיו עמידים יותר לרעידה חזקה. מתוך כ-4,000 מבני ציבור שהוקדמו לפני 1980 טופלו עשרות בודדות. בכל רגע יכולה להיות רעידת אדמה, אנחנו מרגישים בתחרות נגדה ועובדים במרץ כדי להיערך. לפי השעון הגיאולוגי אנחנו בסיכון". המשמעות היא שישנם עשרות אלפי מבנים בסכנת התמוטטות במקרה של רעידה חזקה ומימוש המשאבים בנושא הוא חלקי מאוד. למעט משרד החינוך שמשתמש במשאבים הכספיים לחיזוק מבני בתי הספר, יתר המבנים הציבוריים בישראל אינם עוברים שדרוג כדי לעמוד בתקן.

      במקרה של רעידת אדמה, ישראל תהפוך לאזור מוכה אסון. אזורים נרחבים יקבלו סיוע חלקי מאוד מהמדינה, והאוכלוסייה תצטרך להתמודד עם מציאות איומה. מוכנות הרשויות המקומיות למצב הוא חשוב מאוד משום שההרס העצום יחייב אותן להתמודד עם מצב של אסון נרחב כמעט לבדן. אם העיר חיפה, לדוגמה, תיפגע קשה ברעש אדמה בעוצמה 7, יישובים קטנים שמסביב צפויים למצוא עצמם בעדיפות נמוכה מאוד מבחינת כוחות ההצלה. המשמעות היא שאזרחי ישראל יצטרכו להפנים במהרה שהם עצמם כוחות הסיוע וההצלה. האחריות האישית של האזרחים תהיה קריטית במקרים של הצלת חיים וסיוע ללכודים ופצועים או טיפול בקשישים, בעלי מוגבלויות וילדים.