פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      הלקחים שישראל צריכה ללמוד מהניסיון המר של אקוודור ברעידות אדמה

      ב-2016 הזדעזעה אקוודור כשרעידת אדמה בעוצמה 7.8 גרמה לקטסטרופה – 671 בני אדם נהרגו, כ-6,000 נפצעו וקרוב ל-300 אלף משפחות נפגעו מהשלכותיה. סגן השר לניהול משברים של אקוודור, המהנדס ריקרדו פניאהררה, מספר כיצד פעלה מדינתו ומה על ישראל ללמוד מכך

      הריסות באקוודור לאחר רעידת אדמה במדינה (רויטרס)
      ההריסות בעקבות רעידת האדמה באקוודור, אפריל 2016 (צילום: רויטרס)

      ב-16 באפריל 2016, עם רדת החשיכה, אדמת אקוודור כולה רעדה בעקבות אנרגיה שהשתחררה בחופה הצפוני של המדינה. האירוע החל ברעידת משנה מקדימה בעוצמה 5.7, נמשך 11 דקות מאוחר יותר ברעידת אדמה בעוצמה 7.8 בסולם ריכטר. ההרס היה עצום ועלות הנזק הסתכמה בסך של כ-3.3 מיליארד דולר. 671 בני אדם נהרגו וכ-6,000 נפצעו. בנוסף, קרוב ל-60,000 משפחות נפגעו במישרין מרעידת האדמה ו-250,000 משפחות נוספות הושפעו ממנה בצורה זו או אחרת.

      מכיוון שאיש אינו יכול לחזות את עוצמתה של רעידת האדמה הגדולה, מדינת ישראל החליטה שהיא נערכת למצב שבו תיאלץ לתת מענה ל-7,000 הרוגים, 8,600 פצועים בינוני וקשה, כ-28 אלף מבנים הרוסים או שניזוקו קשות ולכ-850 אלף אנשים שילונו ברחובות בימים הראשונים (עקב חשש לחזור לבתים) שיהפכו כעבור מספר שבועות לכ-170 אלף חסרי קורת גג. מדובר בממדי אסון שישראל אינה מכירה, אך אקוודור, לצערה הרב, מכירה היטב בעקבות אותו רעש אדמה שהתרחש באפריל 2016. לאקוודור ניסיון מר עם רעידות אדמה. ב-38 השנים האחרונות חוותה מדינה זו חמש רעידות אדמה קטלניות שעוצמתן נעה בין 7.1 ל-8.2.

      סגן השר לניהול משברים של אקוודור, המהנדס ריקרדו פניאהררה, מספר מהם הלקחים שהפיקה מדינתו מאותו אסון טבע וכיצד ישראל יכולה להפיק תועלת מהידע שצברו האקוודורים בנושא.

      הריסות באקוודור לאחר רעידת אדמה במדינה (רויטרס)
      אקוודור, אפריל 2018 (צילום: רויטרס)

      יצירת תכנית מדוקדקת והקפדה על תיאום מלא בביצועה

      "מלאכת התיאום, הטיפול והמענה במקרי אסון ברמה הלאומית מופקדת באקוודור בידי הוועדה למבצעי חירום (COE), שהיא הישות הפועלת בתוך המערכת הלאומית המבוזרת לניהול סיכונים (SNDGR) המנוהלת על ידי המשרד לניהול משברים", אומר פניאהררה. "מנגנון זה הופעל שעה לאחר קרות האירוע ויישם הלכה למעשה את הפרוטוקולים, שהוגדרו מבעוד מועד, של כל אחת מוועדות העבודה הטכניות". באקוודור כל ועדה מייצגת טיפול בתחום מסוים, כגון מים, חילוץ בריאות ועוד, ולמעשה מיד לאחר רעידת האדמה הפעילה אקוודור תכנית פעולה מדוקדקת שהוכנה מבעוד מועד.

      כדי שהתכנית תבוצע בהצלחה ותעניק מענה מידי לאוכלוסייה, כשבמקביל הרשויות תפעלנה ליצירת פתרונות בטווח הארוך, היה צורך בשילוב זרועות ותיאום מוחלט בין משרדי הממשלה והגופים השונים במדינה הפועלים לטיפול ברעידת האדמה. "ועדות העבודה הטכניות (ה-MTT), חדר המצב ומליאת ה-COE שילבו כוחות על מנת להתמודד עם המשבר אשר התחולל", מרחיב פניאהררה. "הדרישה להשתמש בערוץ המידע הרשמי כובדה, וכך התאפשר לדווח באופן מידי ורציף את אשר אירע ולהתאים הן את הקצאת הכוחות והמשאבים והן את פעולות הטיפול והמענה אשר ננקטו על ידי הרשויות הממלכתיות השונות. ההחלטות התקבלו על סמך מידע מגובש שהתקבל מהשטח, תוך שימוש בתשתית של מערכת הביטחון המשולבת ECU 9-1-1 כמרכיב התומך באמצעי הטלקומוניקציה".

      המידע שזרם מהשטח אל גופי הממשלה ובחזרה אל השטח היה מרכיב קריטי בטיפול באוכלוסייה ובנזקים שנוצרו. שקיפות וזמינות המידע אפשרו טיפול יעיל יותר בנפגעים ובהרס שגרמה רעידת האדמה. "כבר במהלך החודש הראשון לאסון התאפשרה מסירתם של 65 דוחות מצב, אשר היו זמינים הן לכלל האזרחים והן לגופים שנתנו מענה למצב החירום, כמו גם לטובת קידום שיתוף הפעולה ברמה הבינלאומית", מסביר פניאהררה.

      משלחת הסיוע של צה"ל שבה מנפאל, מרי 2015 (דובר צה"ל)
      משלחת צה"ל שבה מנפאל אחרי שהעניקה סיוע לנפאלים, מאי 2015 (צילום: דובר צה"ל)

      "הסיוע הבינלאומי השתלב בדינמיקה של המענה הלאומי"

      כיבוד הפרוטוקולים והמבנה של נהלי תכנית המענה שיצרה המערכת הלאומית, הוביל לשמירת התשתית הממסדית הלאומית. "אותה תשתית ממסדית, אשר עליה עבדו ב-9 השנים האחרונות, הייתה גורם מפתח שאפשר לתת מענה לכל דרישות האוכלוסייה אשר נפגעה", מוסיף פניאהררה. "היא גם אפשרה לטפל באופן מקצועי וזהיר בסיוע הבינלאומי אשר הגיע למדינה ולנהל אותו ביעילות. הסיוע הבינלאומי השתלב בדינמיקה של המענה הלאומי, תוך כיבוד ותמיכה בדרישותיה של אקוודור. בקשות ברורות ומדויקות לעזרה בינלאומית מצד אקוודור סייעו במידה רבה למתן מענה טוב יותר לאוכלוסייה".

      נקודת מפתח נוספת בכל הנוגע ליעילות הטיפול והמענה היה בזכות היערכות פיננסית לרעידת האדמה מצד המדינה מבעוד מועד. "החל משנת 2012, נשאה ונתנה אקוודור עם הבנק הבין-אמריקאי לפיתוח על קרן מימון שתהיה זמינה באופן מידי במקרה של אירועים בלתי-צפויים, ועל נוהל שיאפשר לה לקבל גישה מידית לכספים אלה במקרה של התרחשות אסון בעקבות רעידות אדמה", אומר פניאהררה. "מנגנון פיננסי זה יושם באזור זה של העולם בפעם הראשונה באקוודור. הוא הביא לתוצאות טובות מאוד והודות לו נחסכה מכלכלת המדינה מפגיעה בעקבות אסון. יתר על כן, ננקטו פעולות משלימות בזירת הפנים שהיו מיועדות לכוונן את התקציבים הנחוצים מה שאפשר לתת מתן מענה לאסון זה, כאלמנט משלים לקרן כספית זו".

      צפו באדמה רועדת ומזעזעת את אקוודור

      בנייה לפי התקן וחינוך האוכלוסייה שיודעת לפעול בשעת אסון

      "חרף העובדה שלאקוודור היסטוריה ארוכת שנים בנושא רעידות אדמה, מאפייני התגובה אשר ננקטה עד כה לא היו מיטביים", מסכם פניאהררה. "המאורע האחרון ב-2016 אפשר להפגין את יכולתה המקצועית והטכנית של המדינה בבואה להתמודד עם אסונות מסוג זה בצורה טובה יותר. עם זאת, משימה אשר עודנה תלויה ועומדת לביצוע ואשר נועדה למנוע מספר גבוה של נספים ופצועים, היא חיזוקה, ובמקרים מסוימים פיתוחה, של 'תרבות המניעה', עם דגש על שתי הנקודות הבאות: הראשונה, נושא יידוע והכשרת האוכלוסייה בנושא אמצעי הגנה עצמית, והשנייה היא בקרה טובה יותר על ציות לתקנות בנושאי בנייה עמידה בפני רעידות אדמה באקוודור.

      הממשלה והרשויות בישראל נערכות לאסון טבע דוגמת רעידת אדמה, אך ההיערכות עדיין דורשת עבודה רבה. במקרה של רעידת אדמה, ישראל תהפוך לאזור מוכה אסון. אזורים נרחבים יקבלו סיוע חלקי מאוד מהמדינה, והאוכלוסייה תצטרך להתמודד עם מציאות איומה. אזרחי ישראל יצטרכו להפנים במהרה שהם עצמם כוחות הסיוע וההצלה. האחריות האישית של האזרחים תהיה קריטית במקרים של הצלת חיים וסיוע ללכודים ופצועים או טיפול בקשישים, בעלי מוגבלויות וילדים.

      ישנם שלושה היבטים שנחשבים לקריטיים מבחינת היערכות המדינה לאסון טבע כתוצאה מרעידת אדמה. האחד הוא חיזוק מבנים שנבנו לפני 1980, בדגש על אזורים עם פוטנציאל גבוה להיות במוקד רעש האדמה ובכך ישראל רחוקה מאוד מהיעד שכן רק מעט מאוד מבנים חוזקו. ההיבט השני הוא בניית יכולת לרשויות המקומיות להתמודד עם הקטסטרופה מבחינת כוח אדם, אמצעים וציוד ומשאבים כספיים וגם כאן הפתרונות לאוכלוסייה עדיין חלקיים וחסרים. ההיבט השלישי, בו ישראל רחוקה מאוד מהמצב הרצוי, הוא יכולת שיקום ראשוני לאוכלוסייה – מאיתור ופינוי נפגעים, דרך החזרת מפעלים ומערכות ציבוריות לתפקוד ועד אכלוס מחדש של אזרחים. למידה מהניסיון של אקוודור תוך כדי התאמת הלקחים למאפייניה של ישראל במקביל לעבודה מאומצת של הגופים השונים בנושא, תקרב את ישראל צעד נוסף אל היערכות לאסון טבע שכזה.